פסק-דין בתיק ת"א 1121/99

1.         זו תביעה לחייב את הנתבעת לפצות את התובעת בסך 11,522,283 ש"ח, שמטעמי אגרה הועמד על סך 4,500,000 ש"ח, בגין נזקים שנגרמו לה, לפי טענתה, בעקבות ביטול חוזים עמה שלא כדין.

הרקע העובדתי

2.         התובעת הנה חברה פרטית שעסקה בעבודות אבטחה של תנועה בכבישים (להלן - החברה). מנהל החברה, מר מאיר גור (להלן - מר גור), היה מוכר לנתבעת מעבודתו עבורה כמנהל חברות אחרות בעבר. במהלך שנת 1998 ובתחילת שנת 1999 זכתה החברה בששה מכרזים: ארבעה מהם לביצוע עבודות אבטחת תנועה (מכרזים מס' 76/98, 150/98, 125/98 ו-1/99), והיתר לביצוע עבודות של הסרת שילוט בלתי חוקי (מכרזים מס' 114/98 ו-79/98).

3.         לאור זכייתה של החברה במכרזים, נחתמו בינה ובין הנתבעת חוזים לביצוע העבודות בגין חלק מהמכרזים, ובאשר ליתר המכרזים - נשלחו לתובעת צווים לתחילת עבודה לפי תנאי המכרז, מבלי שנחתמו חוזי אספקה (ת/1-ת/6). ביצוע העבודות בשלושה מהמכרזים החל בפועל. העבודות שביצעה החברה כללו הקצאת קבוצות אבטחה על בסיס יומי שהתלוו לצוותי עבודה של הנתבעת וסיפקו שרות של פריסת אביזרי ניתוב תנועה, סגירת נתיבים והכוונת תנועה. בנוסף, ביצעה החברה עבודות הסרת שילוט מצידי הדרכים.

4.         יחסי העבודה בין הצדדים היו על בסיס אזורי-נפתי, כך שעבודתה של החברה התבצעה בנפרד מול כל נפה. הפרשה שלפנינו התרחשה בנפת בית ליד (להלן - הנפה) שבמחוז מרכז של הנתבעת (להלן - המחוז). במהלך העבודה השוטפת נהגה הנתבעת להעביר לנציג החברה, מדי יום ביומו, דרישה לצוותי אבטחת תנועה ליום המחרת. לעיתים שונו המשימות במהלך יום העבודה עצמו, אך מסגרת העבודה הייתה קבועה וכך גם מספר המשימות היומי הממוצע. בסופו של יום נרשם דו"ח על העבודות שבוצעו בפועל. תחילה נערך הדו"ח היומי על טופס של החברה, אך מחודש אוגוסט 1998 מולאו הדו"חות היומיים על טפסים רשמיים של הנתבעת (ת/43).

5.         הדו"ח היומי הועבר על ידי מזכירת הנפה, הגב' מלי קפלן (להלן - הגב' קפלן), לאישורו ולחתימתו של סגן מנהל הנפה, מר סמי נקאש (להלן - מר נקאש) (עמ' 73 לפרוטוקול, שורות 5-16). בסופו של חודש הועבר על ידי החברה ריכוז חודשי של צוותי העבודה בחתך נפתי יומי (ת/48). לאחר השוואה אל מול יומני העבודה היומיים ואישורו על ידי מר נקאש, הגישה החברה לנתבעת חשבון לתשלום (ראו למשל ת/19).

6.         בעבודתה מול הנפה הציבה החברה מטעמה את מנהל העבודה, מר בן-חור פריג' (להלן - מר בן-חור), וזה עמד בקשר יום-יומי עם נציגי הנתבעת והיה אמון על סידור העבודה של צוותי אבטחת התנועה בהתאם לדרישת נציגי הנפה, על רישום ומעקב אחר העבודות שבוצעו ואישורן ועל העברת השכר לעובדי החברה שהיו כפופים לו באותה עת.

הרקע להפסקת ההתקשרות עם החברה

7.         בראשית חודש ינואר 1999, במהלך בדיקת החשבונות שהגישה החברה, התעורר חשד אצל מנהל המחוז, מר עמי לקס (להלן - מר לקס), כי בנפה נעשות הזמנות מופרזות של שירותים מהחברה וביקש ממר נקאש לערוך בדיקה בדבר היקף ההזמנות. מר נקאש ערך בדיקה ראשונית ומצא, כי החשבונות של החברה נופחו באופן שכללו דרישות לתשלום עבור קבוצות עבודה פיקטיביות, כי החשבונות לתשלום ודו"חות העבודה לא תאמו את העבודות אשר בוצעו בפועל על פי רישומיו, וכי חלק מהחתימות על הדו"חות אינן החתימות שלו כי אם חתימות מזויפות.

8.         בעקבות החשד, שהובא לידיעת מנכ"ל מע"צ דאז, מר בן ציון סלמן (להלן - מר סלמן), כונסה ביום 5.2.99 ישיבה דחופה בה נכחו מר לקס ומר צ'יבוטרו, מהנדס מחוז הצפון (להלן - מר צ'יבוטרו), בה הוחלט על עריכת בדיקה פנימית, ומשימה זו הוטלה על קב"ט מחוז חיפה והצפון, מר אריק מור (להלן - הקב"ט מור). עוד הוחלט לצמצם את היקף הפעילות וההתקשרות עם החברה עד שיתבהרו הדברים.

9.         ביום 7.2.99 נפגש הקב"ט מור עם מר לקס ועם מר צ'יבוטרו, ואלה הציגו בפניו דו"חות שנאספו, שלגביהם עלה חשד כי זויפו. עוד באותו יום נפגש גם עם הגב' קפלן, אשר הכחישה תחילה כל קשר לזיופים. למחרת נפגש עם מר נקאש, אשר סקר בפניו את תהליך הרישומים וחשדותיו. הגב' קפלן הוזמנה לחקירה נוספת בפני הקב"ט מור, שנערכה ביום 10.2.99, ובה הודתה בפניו כי ידיה היו במעל (נ/2). מר בן-חור הודה אף הוא בחלקו במעילה בחקירתו על-ידי הקב"ט מור ביום 11.2.99 (נ/3).

10.       מהודעתה של הגב' קפלן לפני הקב"ט מור עולה, כי הקשרים בינה ובין מר בן-חור חרגו אל מחוץ למסגרת העבודה וכי משפחותיהם נהגו להיפגש ולבלות יחדיו. לאחר זכייתה של החברה במכרז פנה בן-חור לגב' קפלן בבקשה לעזרה, וכך, החל מחודש אוקטובר 98', נהגה לפי בקשתו להוסיף ביומני העבודה היומיים קבוצות עבודה פיקטיביות, ולדבריה מדובר בכ-10 קבוצות בכל חודש. בשלב מסוים, ראתה כי העניין מסתבך והולך, ואז החל בן-חור לזייף את חתימתו של נקאש על אישורי עבודה יומיים בגין עבודה שלא בוצעה בפועל.

יוער, כי מיצוי הדין עם הגב' קפלן הסתכם בכך שזו הגישה את התפטרותה ביום 16.2.99 (ת/44 זהה ל-נ/10), ואילו הנתבעת נמנעה מלהגיש נגדה תלונה במשטרה בגין מעשיה.

11.       מהודעת בן-חור עולה, כי הוא היה יוזם השיטה, לאחר שגילה פרצה בשיטת אישור התשלומים, ולפיכך ביקש מגב' קפלן להוסיף בכל פעם קבוצה בדיווח יומי. להערכתו מדובר בשמונה קבוצות בחודש, ואף היו חודשים בהם זויפו רק שלוש-ארבע קבוצות. לדבריו, גם לאחר שינוי שיטת הדיווח, לפיה נדרש לדווח על כל קבוצה בנפרד, מצא את הדרך לרמות, כאשר זייף את חתימתו של נקאש על יומני עבודה שהכילו דיווחים פיקטיביים על קבוצות.

12.       השניים טענו, כי בחודש ינואר פסקו הדיווחים הפיקטיביים, ולהערכת הגב' קפלן מר גור לא ידע על דבר המעילה, שכן חזקה על מר בן-חור שהיה מספר לה על ידיעה כזו. בן-חור לעומת זאת ציין בהודעתו, כי בחודש דצמבר 1998 הבחין בכך שמר גור חושד בו וכי חשדותיו הולכים וגוברים, ולכן התוודה לפניו ביום 7.2.99 או ביום 8.2.99 כי זייף יומני עבודה.

13.       תמציתו של מעשה המרמה, אם כן, הייתה הוספת שורות ליומני העבודה ובהן פירוט עבודות שלא בוצעו בפועל, או זיוף חתימותיו של מר נקאש על אישורי ביצוע עבודה יומיים בגין עבודה שלא בוצעה בפועל. תמורת עבודות פיקטיביות אלו העבירה הנתבעת לתובעת כספים במסגרת החשבונות החודשיים השוטפים. כספים אלו הוצאו, לטענת מר בן-חור, מהחברה במרמה, בדרכים שונות ומגוונות והוא שלשל אותם לכיסו.

14.       בהמשך החקירה הפנימית זומן אף מר גור לפגישה אצל הקב"ט מור, ומהודעתו
(נ/4) עולה, כי דבר מעלליו של בן-חור לא נודע לו אלא בפגישה זו עם הקב"ט (שלא כטענת מר בן-חור בהודעתו נ/3 - י"ה). בעקבות מידע זה, ולפי עצת היועץ המשפטי של החברה, שלח מר גור לבן-חור ביום 9.2.99 הודעת פיטורין מיידית (ת/9). עוד התברר לקב"ט מור, כי מר בן-חור הוא גיסו של מר גור, וכי האחרון היה מודע לחוסר אמינותו, אך בכל זאת העסיקו בתפקיד הדורש יחסי אמון.

מר גור הסכים לעבור בדיקת פוליגרף אך נמצא פעמיים דובר שקר בעניין ידיעתו ומעורבותו במעשי ההונאה. לאחר מכן הציג תוצאות בדיקת פוליגרף פרטית מטעמו, לפיה יצא דובר אמת. אמנם תוצאות בדיקת הפוליגרף אינן קבילות בבית-המשפט אך הנתבעת הגישה אותן לעצם הוכחת העובדה שנערכו בדיקות כאלו, ועל מנת להבהיר מה החומר שעמד בפני מקבלי ההחלטות בעניינה של החברה.